הראל חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' רג'יב ואח'

צד ג' 1 מנורה חברה לבטוח בע"מ

צד ג' 2 אבו עיד גמאל

פסק דין

ביום 3.6.08 ארעה תאונת דרכים. לטענת התובעת הרכב של מבוטחת התובעת עצר ברמזור אדום ואז הגיע הנתבע ונכנס בו מאחור. לרכב המבוטחת נגרם נזק ששולם על ידי התובעת כמבטחת. התובעת תובעת מהנתבע, שאחראי לדבריה לתאונה, את הסכום ששילמה.

הנתבע טוען כי הוא נסע אחרי המבוטחת של התובעת, שעצרה את רכבה בפתאומיות למרות שהאור הירוק ברמזור דלק, הוא ניסה לעצור אך לא הצליח.

הנתבע שלח הודעה לצד ג' לחב' הביטוח שביטחה את רכבו ולסוכן הביטוח שדרכו עשה את הביטוח משום שלטענתו הוא ביטח את הרכב ביטוח צד ג' וחב' הביטוח מסרבת לשלם את הנזקים.

חב' הביטוח הגישה כתב הגנה בתביעה לצד ג' וטענה כי הביטוח שנעשה לרכב הנתבע נעשה רק לנהג מעל גיל 24 , ובזמן התאונה נהג ברכב הנתבע, שהיה מתחת לגיל 24.

סוכן הביטוח לא הגיש כתב הגנה בהודעה לצד ג'.

העידו בפני הנהג ברכב המבוטח על ידי התובעת וכן נוסעת שהיתה איתה, וכן העיד הנתבע.

הנהגת והנוסעת העידו כי רכב המבוטחת עצר ברמזור אשר האור האדום בו דלק, לפתע הגיע הנתבע מאחור, לא הספיק לעצור ופגע ברכב המבוטח מאחור.

הנתבע העיד כי הנהגת ברכב התובעת עצרה עצירת פתאום למרות שהרמזור בכיוון נסיעתה היה ירוק, הוא הגיע מאחור ולא הספיק לבלום ופגע ברכב התובעת מאחור. לדבריו, הוא לא הגיש תביעה נגד הנהגת ברכב המבוטח משום שידוע לו שכל מי שעושה תאונה מאחור אחראי לה.

אני מעדיף את עדות הנהגת ברכב התובעת והנוסעת שהיתה איתה. ראשית, מדובר ב- 2 עדים שהעידו עדות דומה באשר לנסיבות העצירה. שנית, בהודעה שהוגשה מטעם הנתבע לחב' הביטוח שלו (צורפה לכתב ההגנה של הנתבע) נכתב כי התובעת עצרה כאשר האור ברמזור בכיוון נסיעתה התחלף לצהוב. דהיינו מטעם הנתבע נמסרו 2 גרסאות שונות וסותרות.

התובעת צירפה אישורים על הנזקים שנגרמו, חו"ד שמאי וקבלה על תשלום שבוצע למבוטחת לפיכך, ולאור קביעתי כי הנתבע נכנס ברכב התובעת מאחור כאשר זו עצרה ברמזור אדום, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה.

באשר להודעה לצד ג' – כאמור, סוכן הביטוח – צד ג' 2 – לא השיב להודעה למרות שקיבל את ההודעה לצד שלישי (ראו אישור מסירה שצורף לבקשת הנתבע למתן פס"ד מיום 20.5.10). לפיכך, ניתן לתת נגדו פס"ד לפיו עליו יהיה לשלם לנתבע כל סכום שהוא ישלם לתובעת לפי פס"ד זה.

ובאשר לצד ג' 1 – מנורה חב' לביטוח - מתוך המסמכים שהוגשו עולה כי הביטוח שנעשה לרכב הנתבע היה ביטוח שמוגבל לנהגים מעל גיל 24. בהודעה שנמסרה לחב' ביטוח נכתב כי מי שנהג ברכב בזמן התאונה היה אביו של הנתבע (שהוא מעל גיל 24) בפועל התברר כי הנתבע הוא זה שנהג ברכב. לטענת הנתבע את ההודעה על התאונה מסר אביו לחב' הביטוח כיון שהוא היה בעבודה. מכל מקום, ברור שנמסרה לחב' הביטוח הודעה לא נכונה על נסיבות אירוע התאונה ועל מי שנהג ברכב בעת התאונה.

הנתבע טען בעדותו כי היתה רשלנות של סוכן הביטוח בכך שלמרות שהוא (הנתבע) זה שביקש את הביטוח ונתן לסוכן הביטוח את מלוא הפרטים עליו כולל ת.ז. , רשיון נהיגה ורשיון רכב, הסוכן עשה ביטוח רק לנהג מעל גיל 24 וזאת מבלי להודיע לו ומבלי שמסר לו העתק הפוליסה, ואולם בהודעה לצד ג' לא נטענו טענות של רשלנות הסוכן אלא טענה שהיה ביטוח וטענה זו התבררה כלא נכונה. גם העובדה שנמסרה הודעה שאינה נכונה לגבי פרטי הנהג מחלישה את הטענה שהנתבע לא ידע שאין ביטוח לנהג שהוא מתחת לגיל 24. מכל מקום חב' הביטוח ביטחה רק נהגים מעל גיל 24 ובפועל נהג הנתבע שהוא מתחת לגיל 24 לכן לא ניתן לחייב את צד ג' 1.

התוצאה היא איפוא כדלקמן:

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בסך 45,508 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

אני מחייב את צד ג' 2 – אבו עיד גמאל – לשלם לנתבע כל סכום שהנתבע ישלם לתובעת על פי פס"ד זה וכן אני מחייבו לשלם לנתבע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.

ההודעה לצד ג' 1 – מנורה חב' לביטוח בע"מ – נדחית ואני מחייב את הנתבע בהוצאות צד ג' 1 ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.